כיום, לתעשייה יש הבנה טובה של ניהול סביבתי עירוני. לעולם ולסין יש מספיק ניסיון ומודלים להתייחסות. מערכת המים של ערים בסין כוללת מקורות מים, צריכת מים, ניקוז, מערכות ניהול, גופי מים טבעיים והגנה על סביבת המים העירונית. יש גם רעיונות ברורים. אבל באזורים הכפריים, המצב השתנה לחלוטין. לדוגמה, מבחינת מקורות מים, יש יותר דרכים להשיג מים מאשר בערים. אנשים יכולים להשתמש ישירות במקורות המים הסובבים, מי תהום או מים מרשתות נהרות כמקורות מי שתייה; מבחינת ניקוז, אזורים כפריים אינם כמו ערים שיש להן סטנדרטים מחמירים של טיפול בשפכים. רשת מפעלים וצינורות. לכן מערכת סביבת המים הכפרית נראית פשוטה, אך היא מכילה מורכבות אינסופית.

שתילה, גידול ואשפה הם גורמים חשובים לזיהום מים כפריים.

מקור מי השתייה של הכפר עלול להיות מזוהם על ידי אדמות חקלאיות, גידול בעלי חיים ועופות, חדירת אשפה או שירותים, וסביבת המים הכפרית עלולה להיות מזוהמת על ידי אשפה ביתית כפרית, דשנים וחומרי הדברה ממקורות חקלאיים לא נקודתיים, ואנטיביוטיקה מגידול בעלי חיים ועופות. לכן, סוגיות סביבתיות כפריות אינן מוגבלות לאזורים כפריים, אלא קשורות גם לכולם ולניהול סביבת המים של אגן הנהר.

לא מספיק להתייחס רק למים בסביבת המים הכפרית. אשפה ותברואה הם גם גורמים חשובים המשפיעים על סביבת המים. ניהול סביבת המים הכפרית הוא פרויקט מקיף ושיטתי. כשמדברים על מים, אין דרך מוצא. עלינו לשים לב להיקף המקיפות שלהם. ולמעשיות. לדוגמה, יש לטפל בשפכים ובאשפה בו זמנית; יש לשלוט באופן מקיף על גידול בעלי חיים ועופות ועל זיהום חקלאי שאינו ממקורות נקודתיים; יש לשפר את מקורות המים ואיכות אספקת המים באופן סינרגטי; יש להתאים את התקנים והבקרה לתנאים המקומיים.

לכן, בעתיד, עלינו להתמקד לא רק בטיפול וסילוק, אלא גם בבקרת זיהום ובניצול משאבים. עלינו להתייחס לסביבת המים הכפרית מנקודת מבט של ניהול מקיף, הכולל פסולת, תברואה, גידול בעלי חיים ועופות, חקלאות ומקורות לא נקודתיים. רגע, זוהי דרך החשיבה המקיפה על ניהול סביבת המים הכפרית. יש לטפל במים, בקרקע, בגז ובפסולת מוצקה יחד, ויש לשלוט גם בפליטה, בסילוק ביניים, בהמרה ובמקורות השונים המעורבים במחזור רב-תהליכי ורב-מקורות. לבסוף, חיוני גם שאמצעים מרובים כגון טכנולוגיה, הנדסה, מדיניות וניהול יהיו יעילים.